גזר דין בתיק ת"פ 2176/06

1.       הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שלהלן: סחיטה באיומים - לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק); הדחה בחקירה - לפי סעיף 245(ב) לחוק, ושיבוש מהלכי משפט - לפי סעיף 244 לחוק.

2.       נסיבות ביצוע העבירה פורטו בהרחבה בהכרעת-הדין, ואין צורך לחזור עליהן. בתמצית ייאמר, כי במהלך חודש נובמבר 2006 הפעיל הנאשם מסכת של סחיטה באיומים כלפי שני המתלוננים, וזאת בכדי לקבל מהם כספים או רכוש, בגין מה שהוגדר על-ידו כ"שימוש" שעשו בשמו שלא בידיעתו במהלך סכסוך שנתגלע בינם לבין אדם אחר. בדרך זו הצליח הנאשם לסחוט מהאחד סכום של 600 ש"ח ומהשני סך של 1,500 ש"ח, תוך שהטיל עליהם אימה ופחד, איים לפגוע בגופם, ברכושם ואף בבני משפחתם - אם לא ישלמו לו את שדרש או שמא יתלוננו נגדו במשטרה. הנאשם הגדיל לעשות כאשר הבין שקורבנותיו עלולים להתלונן נגדו במשטרה, ואיים עליהם פן יהינו לעשות כן. משהבין, כי נפתחה נגדו חקירה משטרתית בעניין, לא היסס לשבש את הליכי החקירה ולהדיח עדים. הוא דרש מהמתלוננים לדאוג לביטול התלונה שהוגשה במשטרה, תוך שהורה להם למסור גרסה כוזבת בחקירה, אותה אף הכתיב להם, אשר תחלץ אותו מאשמה, שעיקרה - המרת הסחיטה באיומים בדרישת חוב תמימה על רקע של עסקת מכירת רכב. הדחת העדים ושיבוש החקירה נעשו אגב הטלת מוראו של הנאשם על המתלוננים והשמעת איומים חמורים, כי יפגע בהם או בבני משפחותיהם, זאת אף אם יהיה בכלא וייאלץ לעשות הדבר באמצעות שלוחיו.

3.        הנאשם הוא יליד 1980, נשוי ואב לתינוקת. במהלך השנים עסק בעבודות מזדמנות, ובין השאר בשיפוצים, בצבעות ובשליחויות, ועובר למעצרו התפרנס, לטענתו, משותפות בעסקי רכב ומתן שירותי שטיפה וסיכה למכוניות. לחובתו עבר פלילי הכולל עשרים ושלוש עבירות בתחום הרכוש, האלימות והסמים, עליהן נתן את הדין באחד-עשר משפטים. הוא ריצה בעבר, בשנת 2001, מאסר בפועל למשך שבעה חודשים בגין עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה,  וכן ריצה בשנת 2003 עונש מאסר בעבודות שירות. את העבירות הנדונות ביצע הנאשם בשעה שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי של ארבעה חודשים, שהוטל עליו ביום 18.1.05 בגזר-הדין בת"פ 2632/06 של בית-משפט השלום בירושלים, שיש מקום להפעילו נוכח הרשעתו דנן. על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם נמצאנו למדים מעדויותיהם של אחותו, הגב' סמדר עליה, ומעסיקו לשעבר, מר ברוך ניסנוב. מעדות האחות עולה, כי הנאשם שימש כעמוד התווך של המשפחה, ותמך באביו שהוא קטוע שתי רגליים עקב מחלת סכרת. עוד ציינה האחות, כי הסתבכויותיו של הנאשם בפלילים היו בעיקר בתקופת צעירותו, וכי בשנים האחרונות הוא מנסה לתקן דרכיו ולהשתקם. מר ניסנוב העיד, כי העסיק את הנאשם לפני כשנתיים - שלוש, וכי היה שבע רצון מתפקודו של הנאשם בעבודתו. 

4.       ב"כ המאשימה  הדגישה בטיעוניה לעונש את חומרת העבירות שבהן הורשע הנאשם, הן הסחיטה באיומים - שהטילה מוראה על המתלוננים, והן ההדחה בחקירה ושיבוש הליכי החקירה - תוך ניצול חולשתם של המתלוננים וחששם מפניו. על-רקע זה עתרה ב"כ המאשימה להטלת מאסר ממושך, מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

5.       הסנגורית ציינה בטיעוניה לעונש, כי את עבירת הסחיטה ביצע הנאשם לא כמעשה מתוכנן, אלא בשל סיטואציה יוצאת דופן, לפיה המתלוננים הזכירו את שמו במסגרת סכסוך שנתגלע בינם לבין אדם אחר. לגרסתה, תגובתו החריגה של הנאשם במעשה הסחיטה, נבעה מחששו ש"השימוש" בשמו לצורך איום על אחר עלול היה לסבך אותו, בעל כורחו, בסכסוך עם אותו אדם, שיתכן שהיה אף מסתיים בשפיכות דמים. כן ביקשה ב"כ הנאשם להתחשב בגזירת הדין בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, אשר התחתן לפני כשנתיים ומאז מנסה לשקם את דרכיו, ובכך שהוא שימש כתומך ומטפל באביו החולה. עוד ביקשה להביא בחשבון את העובדה שהנאשם היה נתון מאז האירועים במעצר עד תום ההליכים, בתנאים מכבידים יותר מתנאי מאסר, ולא זכה להיות במחיצת בתו התינוקת שנולדה עם תחילת מעצרו. 

6.       במסגרת דבריו האחרונים לעניין העונש, הביע הנאשם חרטה על הסיטואציה שבעטייה היו נתונים המתלוננים בתחושה של אימה מפניו. ואולם, כמי שכפר לאורך כל ההליך המשפטי במיוחס לו בכתב-האישום, לא הייתה בדבריו הודאה במעשים שביצע על-פי ממצאי הכרעת-הדין. עוד ציין הנאשם, כי בשלוש השנים האחרונות השתדל להתרחק מהעולם העברייני, ואף חדל להשתמש בסמים קשים,  אך התקשה להשתקם בעבודה קבועה, נוכח עברו הפלילי. 

7.       העבירות שביצע הנאשם חמורות בטיבן ובנסיבותיהן. כל "חטאם" של המתלוננים היה בכך שאחד מהם הזכיר את שמו של הנאשם במהלך סכסוך שהיה לו עם אחר, וזאת ללא ידיעת הנאשם. כפי שנקבע בהכרעת-הדין, מעשיו של הנאשם באירועים הנדונים מאפיינים את דרך התנהלותו העבריינית, כאשר נהג כבריון המנהל "משפט שדה", במסגרתו הטיח את ה"אשמה" במתלוננים, הטיל עליהם "קנסות", ביקש "לחלט" את רכבם, ובסופו של יום דאג להוציא את "פסק-דינו" אל הפועל, כאשר אילץ אותם לשלם לו כספים, תוך נקיטת איומים קשים והטלת אימה עליהם. כאמור, הוא הוסיף פשע על פשע, כאשר פעל להכשלת הליכי החקירה ושיבושם, והדיח את המתלוננים לבטל את התלונה שהוגשה במשטרה ולמסור בחקירה גרסה כוזבת. נוכח התעוזה העבריינית שהפגין הנאשם במעשה הסחיטה, בהדחת העדים ובשיבוש החקירה, ולאור עברו הפלילי וכשלון ההרתעה בהליכים המשפטיים שננקטו נגדו בעבר, מן הראוי להשית עליו מאסר ממושך. עונש זה מתחייב לשם גינוי המעשים והוקעתם, לצורך ההגנה על ביטחון הציבור - בכלל, וביטחונם של המתלוננים - בפרט, וכן לתכלית של הרתעה אפקטיבית - אינדיבידואלית וכללית. עם זאת, לעניין משך המאסר אתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם שתוארו לעיל, במשאלתו להיחלץ מהמעגל העברייני ובעובדה שהוא נתון מזה חודשים ארוכים במעצר, שתנאיו קשים מתנאי מאסר.

8.       על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול טיעוני הצדדים לקולא ולחומרה, אני דן את הנאשם כלהלן:

א.       לשנתיים מאסר בפועל, מיום מעצרו -  19.11.06.

ב.       אני מורה על הפעלת המאסר על-תנאי של ארבעה חודשים, שהוטל על הנאשם בת"פ 2632/04 בבית-משפט השלום בירושלים. נוכח המאסר המוטל הממושך, אורה כי חודשיים מהמאסר על-תנאי המופעל ירוצו בחופף למאסר המוטל, וחודשיים - במצטבר לו.

ג.       לעשרה חודשי מאסר על-תנאי שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא עבירות של סחיטה באיומים, הדחה בחקירה או שיבוש הליכי משפט.

ד.       לחמישה חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת איומים.

ה.       לפיצוי המתלוננים כדלהלן: אריה רוקח - בסכום של 2,000 ש"ח, וחגי טל - בסך של 3,000 ש"ח. הפיצוי ישולם תוך 6 חודשים מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר, ויועבר למתלוננים באמצעות המרכז לגביית קנסות.

בסך הכל ייאסר הנאשם לתקופה כוללת של 26 חודשים, מיום מעצרו - 19.11.06.

הפרקליטות תדווח למתלוננים על הפיצויים שנפסקו לזכותם.

זכות ערעור לבית משפט עליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ה בתשרי התשס"ח (17 בספטמבר 2007), במעמד ב"כ המאשימה, והנאשם ובאת-כוחו.